אסור לשחוט בסכין של איסור אפילו אינו בן יומו אם לא בהגעלה או שישחזנה במשחזת של אבן דלדעת הש"ע (בסימן קכ"א) הוי כהגעלה. ואפילו לדעת רמ"א דלהשתמש בו רותח לא מהני השחזה לכתחלה כדאיתא כלל מ"ז לענין שחיטה כולי עלמא מודים דמהני ובדיעבד שאין לו במה להשחיז נועץ י' פעמים בקרקע בתולה כמבואר שם ושוחט בו דעל ידי הנעיצה מסיר הקליפה הדקה של הסכין (נק"הכ סימן י') ואין כח בחום בית השחיטה להפליט הבלוע בסכין לפנים מקליפה זו ואם שחט בלא שום הכשר צריך לקלוף בית השחיטה משום שמנונית בעין שעליה ואפילו במקונח אם הוא בן יומו מפליט על כל פנים כדי קליפה מקליפת הדקה של הסכין ובולע כדי קליפה (ש"ך ס"ק ז' כ' ואפשר דגם רשב"א מודה וזה סותר למש"כ סס"ק י"ז) אבל אסור לשחוט בהם לכתחלה על דעת שיקלוף דחיישינן שמא ישכח. וכן לא ישחוט אפילו בסכין שאינן בני יומן וגם נקי כדין כל הכלים שאינן בני יומן דאסורים לכתחלה ואם שחט בדיעבד מותר כיון שהוא נקי ואינו בן יומו (סימן י' וע"ש בש"ך):
חכמת אדם · סימן ג׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.