סכין ארוך שיש בו פגימה ונשאר בו שיעור שחיטה בלא פגימה אפילו הכי אסור לשחוט בו ואפילו אם כרך מטלית על הפגימה גזרה שמא ישחוט כך ובמקום הפגימה וכן לא ישחוט בסכין שיש לו עוקץ חד בראשו שמא יעשה חלדה. ואם שחט ואמר ברי לי שלא נגעתי במקום הפגימה אפילו לא כרך מטלית וכן בסכין שיש לו עוקץ שחיטתו כשרה. ובלבד שהיה יודע בפגימה זו אלא שנזהר ממנו אבל אם לא ידע כלל מפגימה אפילו אמר ברי לי שלא נגעתי אפילו בדיעבד שחיטתו פסולה דהוי מלתא דלא רמיא עליה דאינשי (שם בט"ז). ומכל מקום בשעת הדחק וכן ביום טוב שאי אפשר להשחיז הסכין מותר לשחוט לכתחלה אם כורך מטלית על הפגימה ובלבד שיהיה הסכין כמלא צואר חוץ לצואר בלא הפגימה אפילו כשמוליך ומביא וכן בסכין שיש לו עוקץ יתחוב קיסם בראשי (שם וסימן י"ח). וסכין שיש לו ב' פיות צריך לבדוק ב' הצדדין ואם נפגם צד א' אסור לשחוט בצד השני משום גזרה שמא ישחוט בצד הפגם (שם) ולכתחילה יש ליזהר אפילו אין לסכין פגימה רק בין הקתא לסכין לא ישחוט בו ומכל מקום אם שם אינו שחוז כלל והוא עב כדרך כל הסכינים לית לן בה (כו"פ סימן ו'):
חכמת אדם · סימן ג׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.