חכמת אדם · סימן ג׳, י״א

שיעור הפגימה כל שהוא אפילו שלא יכנוס בפגימה אלא כחוט השערה ואף על גב דחז"ל אמרו שיעור פגימה כדי שתחגור בו צפורן ולכן בודקין בצפורן כדלקמן. באמת השלם בדעת ירגיש בצפורן אפילו פגימה כחוט השערה ולכן פגימה דקה מן הדקה הכל נקרא כדי חגירת צפורן (ועיין פ"ח וכו"פ שדבריו אמיתים) וז"ל כו"פ בסי' י"ח ובעו"ה הרבה מקילין ואומרים על הסכין שהיא אינו פגימה רק בלשון אשכנז רויך והוא לחסרון הרגשתם וידיעתם כי רויך הוא פגימות קטנות נרגשים ברוב השגחה. ומי ששחט בסכין שהוא רויך הוא רשע ומאכיל טריפות לישראל בעו"ה ויש להכריז שזה השם רויך לא יזכר ולא יפקד והוא פגימה גמורה עכ"ל הכו"פ (ומקצת שוחטי קהילתינו הנהיגו מנהג רע יותר מזה שכאשר נדמה להם על הסכין לאחר שחיטה שהוא רויך אז לקחו סמרטוט קטן ושפשפו בסכין וכאשר לא מצאו אחר זה פגימה הכשירו ברם זכור אותו האיש לטוב מהו' שבתי שוחט שצוח עליהם ככרוכיא וקבצנו יחד חכמי העיר וקראנו לכל שוחטי דמתא ואז צוינו לר' שבתי הנ"ל שיעשה בסכין פגימה קטנה דק שבדקין והראה לכל השוחטים וכלם הרגישו באותה פגימה וצוינו עוד לאחד מן השוחטים לשפשף בסמרטוט על אותה פגימה ושפשף מעט ואז הראה לכל השוחטים והעידו כלם שאין כאן פגימה כלל ואני הראיתי להם נגד השמש וראו כולם הפגימה ואז נבהלו כולם וגזרנו עליהם שלא יעשו עוד כזאת וב"ה שנתבטל עד היום. אחר זה נהגו שאם ידמו בעיניהם שהסכין הוא רויך אז ישפשפו אותו על יד הנה והנה עד שיסירו הרויך ואני צוחתי ככרוכי' גם ע"ז אבל לא עלתה בידי וכתבתי להגאון בע"המח בית מאיר והשיב לי ששאל להשוחטים דשם והשיבו שאינם יודעים מזה כלום אלא שאם ידמו בעיניהם שהוא רויך אז דנים אותו כספק פגימה ובהמה בחזקת איסור עומדת עד שיודע במה נשחטה כדין כל ספק בשחיטה טרפה והראיתי האגרת לחכמי קהילתינו והרבה טרחו בדבר. ושמעתי שכבר בטלו המנהג הרע הזה כי אין ספק שכל זה הן פגימות קטנות כמ"ש הכו"פ ואפילו אם יאמרו שהוא כמו סכין שאינה חלק אלא כמגע ראש שבולת המוזכר בש"ע סעיף ו' הרי כתב שם רמ"א דאין אנו בקיאין בדבר ומי יאמר שהוא כן. סכין שיש בה סדק ברחבה והעוקצין ממש זה אצל זה ואינו נרגש כלל בבדיקה יש לחוש שבדחקתו על הסימנים נפתח הסכין קצת ואסורה אפילו בדיעבד (תב"ש סימן י"ח) ודבריו אינם מובנים לי דזה שייך בנאבד הסכין לאחר שחיטה אבל כשהסכין לפנינו ועדיין אינו נרגש שום פגימה וצריכין אנו לחוש שנפתח ואחר כך נסתם הפגם ומהיכי תיתי נחזיק ריעותא. אבל לי נראה דהטעם כמו שכתבנו בשם כו"פ דלפעמים יש פגימה קטנה שאינה נרגש בצפורן ולכן כמה אמוראים דבדקו בשמשא ומיא ואם כן בשלמא בשלא ראינו שום ריעותא בסכין אנו סומכין על בדיקתינו והרגשתינו משא"כ כשיש בו סדק נקרא ריעותא יש לחוש שמא אין אנו מרגישין בפגימה ולכן דיעבד אסור וכן אם נחלק חוד הסכין לאורך הסכין אסור אפי' בדיעבד אבל אם השחיזו הסדק ולא נראה שום ריעותא עוד וכן בכל פגימות ובדיקות הסכין אם הרואים ומרגישים אומרים שאין בו פגימה ואחד אומר שמרגיש אין כולם צריכין לשמוע ליחיד: