חכמת אדם · סימן כ״ט, ד׳

איזהו דם ריקום. הביצה יש לה ב' ראשים א' כד (ר"ל עגול) ואחד חד ויש לו חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים ויש לכל א' קשר בראש החד. (והוא דבר שנתפס בה מזרע הזכר וניכר הוא לעין). בחלבון הוא המקום שבו הוא מקושר יותר משאר החלבון. ובחלמון הוא כדמות כתם עגול כמלא רחב עדשה גדולה וכיון שאינו אסור אלא דוקא אם הדם במקום שמתחיל האפרוח להתרקם ורבו בו המחלוקת בין הפוסקים מאיזה מקום מתחיל י"א דאינו תלוי כלל בקשר או חוץ לקשר אלא בחלבון וחלמון דיצירת האפרוח הוא מחלמון ולכן בכל מקום שנמצא טפת דם על החלמון כל הביצה אסורה דאז שדי תכלא בכולא ואם נמצא על החלבון ניטל הדם עם כדי קליפה וזורק ואוכל הביצה (זהו שיטת הגאונים והר"יף ורמב"ם וכן סתם הב"י בש"ע) וי"א דאם נמצא הדם מן הצדדים רחוק מן הקשר לעולם מותר אלא דהכל תלוי בקשר דאם נמצא על קשר החלבון ולא נתפשט לחוץ מן הקשר הדם אסור והשאר מותר שהרי אנו רואין שעדיין לא נתפשט הרקום ואם נמצא על הקשר וגם נתפשט חוץ לקשר הרי ראינו דכבר שדי תכלא (ר"ל ריעותא) בכולה ואסור כל הביצה וכ"ש אם נמצא על קשר החלמון שהוא מכוין נגד קשר החלבון שהרי כבר נתפשט לפנים וכולה אסור אבל אם נמצא על חלבון או חלמון שלא על הקשר זורק הדם ואוכל הביצה שזה אינו רק מנשיכות התרנגול דאפילו בביצה בת יומא נמצא לפעמים כן ויש מחמירין עוד דאפילו לא נמצא רק על קשר החלבון לבד ולא יצא לחוץ כולה אסורה דגזרינן משום קשר חלמון דאסור ולפי כל הדעות האלו היה לנו להתיר אם נמצא על החלבון מן הצדדים רחוק מן הקשר אלא דאנו חוששין לדעת האומרים דאדרבה עיקר יצירת האפרוח הוא מן החלבון ולא מן החלמון (רא"ה ורוקח) והיפוך משיטת הגאונים דבכל מקום שימצא דם על החלבון אסור ועל החלמון מותר ואינו תלוי בקשר ולכן מספק אנו אוסרין בכל מקום שימצא טיפת דם בביצה: