אין מולחין חלבים עם הבשר ולא מדיחין אותם עמו. וכלי שמדיחין בו חלבים אין מדיחין בו בשר. וסכין שחותכין בו חלבים אין חותכין בו בשר אפי' אם מיוחד כלי אחד ונזהר להדיח תמיד בשר תחלה ואח"כ חלב וכן בסכין נזהר לחתוך מתחלה בשר ואח"כ חלבים לא סגי בהכי אלא ב' כלים וב' סכינים. נהגו מנקרי הבשר לנקר בסכין אחד מפני שנותנים בגד על ירכים וכל שעה שנוגע הסכין בחלב מקנחו בו ועיקר ההיתר שאין חותכין חלב שאסור מה"ת אלא גורר אותו בסכין ואין בו דוחקא דסכנא ואפי' משתכח דאית ביה דוחקא דסכינא בדיעבד מותר בהדחה והרי כל ישראל נהגו להדיח הבשר ונכון ללמד אדם לבני ביתו שישפשפו הבשר יפה במים:
חכמת אדם · סימן כ״ח, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.