חלב שעל הכרס ובית הכוסות אסור וענוש כרת וזהו מכלל חלב שעל הקרב חלב הדבוק לכרס שתחת הפריסה אסור (פירוש קרום פרוס על הכרס וקורין אותו טריפה (ליילוך) בל"א או (נעץ) ותחת אותו הקרום יש חלב דבוק בכרס עצמה) ואסרו רבינו אפרים וכן המנהג בכל מקום שהיא מפרש תותב שפירושו שמלה והוא המכסה שקורין פריסה של חלב הפרוס על הכרס ותחתיו קרום ותחתיו חלב דבוק בכרס ונקלף הימנו וזהו ונקלף והיינו תותב קרום ונקלף ולכך אסור חלב הדבוק אבל רבינו יואל פירש תותב שמלה הנ"ל ולו יש קרום שנקלף הימנו מאותו פריס' אבל החלב הדבוק לכרס מזה לא דברו חז"ל כלל והיא רק שומן בעלמא הדבוק בבשר הכרס וכדבריו נוהגין מקצת בני ריינוס ולד"ה צריך להסיר הקרום שתחת המכסה ולא נחלקו אלא בחלב שתחת אותו קרום ובכ"מ שנוהגין בו איסור דינו כשאר חלב להבטל בס' אבל אין אומרים בו חנ"נ להצריך ס' נגד כל החתיכה כיון דיש מתירין לגמרי ואם באו ממקום שנהגו בו איסור למקום שנהגו בו היתר אין נמנעים מכלים של אלו ומבשוליהן אך הכרס אין אוכלין אותו אבל התבשיל אוכלי דמסתמא המעט חלב שעל הכרס הוא בטל נגד הכרס והמרק והלפתן שעמו:
חכמת אדם · סימן כ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.