גיד הנשה נוהג בבהמה וחי' אפי' אם אין כף שלהם עגול ונוהג בירך של ימין ובירך של שמאל ונוהג בכוי ואינו נוהג בעוף מפני שאין כף שלו עגול אבל אם נמצא בו כף עגול נוהג בו וא"צ לבדוק אחריו אם הוא עגול ואין חילוק בין חיה לבהמ' או עוף אם יש לו כף עגול רק מה שאסור משום חלב א"צ לנקר בחי'. ובשליל נכון להחמיר כדעת האומרי' דאעפ"י דחלבו מותר גידו אסור כדלעיל סי' ב'. ואין ללמוד סדר ניקור רק במראית עין וגופו של גיד אינו אלא כעץ שאין בו טעם כלל ואעפ"כ אסרתו תורה ומ"מ אינו אוסר בתערובתו מחמת פליטתו אבל הקנוקנות והשומן אסורים מדרבנן ויש בזה טעם ולפיכך אוסרים תערובתן בנ"ט. וג"ה מותר בהנאה וי"א דאסו' בהנאה ואעפ"כ מותר לשלוח ירך לנכרי אעפ"י שהגיד בתוכו שאין הנכרי מחזיק לו לטובה בשביל הגיד:
חכמת אדם · סימן כ״ח, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.