חכמת אדם · סימן כ״ז, י״ב

כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד נכרי בעיר שרוב הטבחים ישראלים מה"ת מותר דאזלינן אחר הרוב אבל חכמים אסרו אפילו במקום שכל המוכרים והשוחטים ישראלים ואפילו ידוע בודאי שלקח הנכרי מישראל בשר כשר כיון שנעלם מעיניו אסור משום בשר שנתעלם מן העין ואפילו הלוקח בשר והניחו בביתו ונעלם מן העין אסור מדרבנן דחיישינן שמא שרצים ועיפות הביאו ממקום אחר אא"כ הי' לו בו סימן או שהיה לו טביעת עין והוא מכירו בודאי וכל אדם אפילו ע"ה נאמן לומר שמכירו שהוא זה או שהיה צרור וחתום ומ"מ בתלאו במסמר לא חיישינן לשרצים ועופות אם לא במקום שיש חשש לנכרי אבל תלה כלי מלא חתיכות ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין לו בהם לא סימן ולא טביעת עין אסור שהרי יש לומר שהחתיכה שהיה בכלי גררו שרץ וזה בשר אחר ובהמה שלימה נחלקו האחרונים כן סתם הב"י בש"ע וכתב דיש מתירין בשר שנתעלם מן העין אם מצאו במקום שהניחו בלא שינוי אפילו רוב טבחי נכרים דאמרינן היא היא החתיכה שלקח אבל אם לא מצאה במקום שהניחה אפילו באותו בית כיון דיש ריעותא חיישינן לעורבים וכיוצא בו שמא החליפו וצריך סימן או טביעת עין ודוקא בעיר שרוב טבחי נכרים דחיישינן שמא עורבים לקחו מאותה עיר אבל עיר שרוב טבחי ישראל מותר דלא חיישינן שמא הביאו ממקום אחר ואם מסופק אם הוא במקום שהניחו או לא אסור (ש"ך סס"ק ט' והלבוש מתיר וכ"כ בת"ש) וכ' רמ"א שכן המנהג להקל כסברא זו ואפילו אם היה ביד הנכרי במקום שכל המוכרים או רובו הם ישראלים המוכרים לעולם רק בשר כשר אבל אם לפעמים מוכרים טרפה אסור (סימן ס"ג בש"ך ס"ק ח' בהג"ה שכתב וכן פסק רוקח כו' וכ"פ באו"ה כו' במקום שרוב נכרים כו' נ"ל שהוא ט"ס דבאו"ה כלל כ"ב דין י' כ' ז"ל ברחוב ישראל פי' שמצויין רוב ישראל) (ואם נמצא גבינה וסכין או כיוצא בו הולכים אחר המצוים שם אפילי רוב העיר והשוק נכרים אם רוב המצויים שם ישראלים מותר ואם הם נכרים אפילו רוב העיר והשוק של ישראל אסור ואם נכרים וישראלים מצוים שם בשוק אזלינן בתר רוב השוק שנמצא שם ואם שוים בשוק אזלינן בתר רוב עיר ואם שוים בעיר אסור (ש"ך סימן א' ס"ק י"ז) ובסכין חריצי החלב ודאי הוי סימן להתיר אף מקום שרוב נכרים (בל"י בשם תשו' ש"י) ובל"י חלק על זה ועל כל פנים בהגעלה וודאי מותר עיין שם: