הא דבעינן גובה עשרה טפחים דוקא בנפלה מעצמה או הפילוה אחרים וידעה שרוצים להפילה דאז מחזיק את עצמה עד שמגיע לארץ ואף על גב שאינה עומדת בארץ אלא שמפיל אותה באויר ול"ש לומר שנועץ צפרניו ומחזיק עצמו עד שמגיע לארץ אפילו הכי כיון שאינו מפיל איתה בבת אחת היא מתאמצת עצמה בכל כחה ולכן צריך שיהיה גבוה עשרה טפחים אבל אם הפילוה אחרים שלא מדעתה או אפילו ידעה בכך אלא שהפילוה בבת אחת פתאום או שקשרו רגליה והפילוה אפילו בפחות מי"ט חוששין (שם):
חכמת אדם · סימן כ״ו, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.