העוף שדרסו אדם ברגליו או טרפו לכותל או שרצצתו בהמה וכן אם נפל אבן או דבר קשה על עוף ויש בו כדי להמית בעוף או על הבהמה אם הוא גדול כ"כ עד שיש לחוש בבהמה בכל זה יש להם כל דין נפולה ואין חילוק אם נפל האבן מגבוה י' טפחים או לא דדוקא כשהבהמה נופלת שייך לומר החי נושא את עצמו. משא"כ בנופל עליו. ואם הוכתה באבן במקום אחד כנגד איברים פנימים צריך בדיקה מדינא נגד אותו אבר ואם הוכה עוף נגד ריאה שלו כיון שא"א בקיאין בבדיקה טריפה ולא מהני בזה אעפ"י שהלכה הילוך יפה (פ"ח) וצ"ע ועיין בב"א סימן י"ב ונ"ל דוקא עוף שהריאה נחבא בין הצלעות. אבל בבהמה צלעותיה מגינות עליה ודינו כשאר איברים. (דין גנבים שהחזירו בהמה והשליכוה מעבר לגדר בש"ע שם סעיף י"ב). זכרים המנגחים זה את זה ונפלו לארץ חוששין להם אפילו בפחות מי"ט (ט"ז וש"ך):
חכמת אדם · סימן כ״ו, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
