דין נפולה ובהמה שנפשט עורה ואכלה סם המות (סי' נ"ח נ"ט ס'):בהמה או עוף שנפלו ממקום גבוה עשרה טפחים לארץ או לבור עשרה טפחים זהו נפולה שהוא הלכה למשה מסיני שהוא טרפה ואין חילוק בכל דיני נפולה בין בבהמה ועוף וכיון שאינה יכולה לעמוד מעצמה חייפינן שמא נתפרקו כל איבריה וחוליותיה ואין טריפות ניכר בה מיד עד שהשהה מעת לעת ואז כל אבר שיש בו רסוק תפסד צורתו ויתגלה בהתתו ולכן אם שחטה בתוך מעת לעת אפי' בדקוה ומצאו אותה שלימה מכל איבריה טריפה אבל אם שהתה מע"ל או שעמדה מעצמה אפי' תוך מעת לעת או אם נתרסקו איבריה היה ניכר (עיין ט"ז ס"ק ג') אך חיישינן שמא נפסד צורתה או שמא נקרע או נפסק אחד מאיברים פנימים אפי' אבר שאם ניטל כשר כגון טחול וכליות ולכן צריכה בדיקה כל החלל מקדקד הראש עד הירך ואנן אין בקיאין בבדיקה ולכן אין להתיר אפי' שהתה מעת לעת ועמדה מעצמה אלא דוקא כשהלכה דכיון שהלכה אפי' בתוך מעת לעת אין בו שום חשש (סעי' ו') ואפי' לא עמדה מעצמה אלא אפי' העמידוה אחרים והלכה כשרה בלא שום בדיקה (ש"ך ס"ק ו'):
חכמת אדם · סימן כ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.