ונ"ל דבעצם האמצעי במקום הפ"מ כיון דלשיטת הש"ע אם נשבר שלא במקום צו"ה כשרה אפי' לא יתחברו ולכן אעפ"י שח"ו לשנות ולהקל. מ"מ בחזר ונקשר אלא שאינו שבר אל שבר יחדיו ידובקו אעפ"י שיש ריעותא בבשר כיון דמקצת פוסקים מכשירין יש לסמוך עליהם (עיין ט"ז ס"ק י"א וכ"כ הב"ח בהדיא והפ"ח בס"ק ל"ב דס"ל דאם הי' יוצא לחוץ פעם א' או שלא היה בשר חופה את רובו לא היה אפשר להתקשר יחד אעפ"י שאינו שאש"יי) ומ"מ ישליך האבר כדלקמן אבל בעצם הקולית בעינן דוקא שאש"יי ובהפ"מ וסעודת מצוה יש להקל גם בזה:
חכמת אדם · סימן כ״ד, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.