ואם נבראת חסירה צלע עם חצי חוליא או חוליא כולה חסרה מתחלת ברייתה תליא בפלוגתא דרמב"ם ורשב"א לעיל בכלל י"ד ואין להכשיר אלא בהפ"מ ואם נבראת בחוליא יתירה ואפילו עם ב' צלעות כגון שנמצאו י"ב צלעות גדולות שיש בהם מוח וכן אם נמצא בצד אחד כתקון ובצד אחד ט"ו צלעות כתב רמ"א בש"ע דכשר דאפילו אם נאמר כל יתר כנטול וא"כ הוי כניטל עוד צלע וניטל צלע כשר עד שינטלו רובן וכן אם נבראת יתירה חוליא א' וא"כ אם נאמר כל יתר כנטול הוי כחסר חוליא אחד ותליא בפלוגתא דלעיל דרמב"ם ורשב"א וקיי"ל בהפ"מ דאע"ג דניטל ביד טרפה מ"מ בנבראת כך כשר (כ"כ רמ"א והט"ז והש"ך) אבל י"א דביתר צלע טריפה דהא דאמרינן כל יתר כנטול אינו ר"ל כאלו נטול עוד אחד דלפ"ז אם יהיה לבהמה ג' מרות יהיה כשר דאמרינן על ב' כל יתר כנטול וא"כ לא נשאר אחד אלא ר"ל כל יתר כאלו נטול הכל וא"כ ה"נ ביתר צלע וכ"ש חוליא אנו אומרין כנטול. ר"ל כאלו ניטלו כל הצלעות או כל החוליות ופשיטא דטריפה (פ"ח וכו"פ כ' שבא מעשה לידו ולא רצה להתיר ומורה אחר אמר ג"כ שהגאון בעל עה"ג דעתו לאסור):
חכמת אדם · סימן כ״ג, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.