הריאה שנשתנה מחמת נפילתה לאור אם ירוק כביעתא דהיינו געל בל"א טריפה אפי' בלא נפלה לאור אבל אם הוריקה כעשבים דהיינו גרין י"א דאעפ"י שאנו רואים שנשתנה מחמת האור אפ"ה כשרה דתלינן השינוי בדבר אחר שהרי בלא נפלה לאור אם הוריקה כעשבים כשר ה"ה בנפלה לאור דאין האור מזיק בעוף לריאה מפני שצלעותיה מגינות עליה שצלעות העוף אינם שוכבים על רחבן אלא על חודן ובולט רחבן לפנים והריאה נחבאת בהן (כן דעת רמב"ם ורא"ש וש"פ) מיהו י"א דכיון דידעינן דנפלה לאור אע"ג דלכתחלה א"צ לבדוק את הריאה מטעם הנזכר ואם נאבדה הריאה כשרה מ"מ כיון דהריאה לפנינו ואנו רואין שנשתנה לא תלינן הירקות בדבר אחר אלא אמרינן שהוריקה מחמת האש והרי אנו רואים שלא הגינו הצלעות עליה וטריפה ובהפסד מרובה יש להקל (ש"ך ס"ק ד'):
חכמת אדם · סימן כ״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.