אם הקוץ או המחט לא ניקבו ולא הגיעו לחלל אלא שנמצא תחוב בבשר אפי' כולו טמון בבשר כגון בירך לא מיבעיא אם חזר המחט כלפי החלל וצד העבה מן המחט כלפי חוץ דכשר אלא אפי' אם צד העב כלפי פנים והחוד כלפי חוץ דיש קצת הוכחה שנכנס דרך פנים שהרי א"א שתנקוב בצד העב וע"כ נכנס דרך הוושט ונקבה הדקין ויצא אפ"ה כשר דדרך בהמה להתחכך בכתלים וע"י החיכוך דוחק ועובר אפי' בצד העב וזה שכיח שע"י החיכוך תכניס ולכן לא אזלינן בזה אחר רוב הנבלעין כיון שיש לבהמה ג"כ חזקת כשרות דנשחטה הותרה ודוקא בבהמה אבל בעוף שאין דרכו להתחכך ולכן אם צד העב כלפי פנים טריפה שהרי א"א לומר שנכנס מבחוץ שהרי בצד העב א"א שתנקוב אבל כשצד העב כלפי חוץ כשר שהרי יש הוכחה שנכנס מבחוץ דאי מבפנים היאך תנקוב בצד העב. ונ"ל דמ"מ אם ידוע שהעוף דחק ונכנס במקום צר אף בעוף כשר אבל בסתם לא תלינן בעוף שמא דחק ונכנס (פ"ח דלא כט"ז ס"ק ד') ודוקא שראש העב הוא עב כ"כ כגרעין תמרה אבל בפחות מזה יכול לנקוב אף בצד העב כדלקמן סימן י"ט:
חכמת אדם · סימן כ״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.