וכל אלו החילוקים שחלקנו במחט בין צד העב או הדק הוא דוקא כשראש המחט היא עבה כמו גרעין של תמרה אבל בפחות מזה אפילו במחט שתופרין בהם השקין נקרא קטנה וא"כ אין חילוק דלעולם חיישינן וטריפה ואם נמצא בכבד גרעין תמרה או שאר דבר שאינו יכול לנקוב טריפה לדעת רוב הפוסקים דמסתמא נקבה הוושט ואע"ג דא"א לנקוב הא גם בסמפון א"א לנקוב (כו"פ והפ"ח כתב דכשר ולא ידעתי טעמו כי אין זה אלא לרשב"א עיין כו"פ ואנן לא קיי"ל כרשב"א) ומיהו אם נמצא כמו אבן בכבד טמון בבשר כשרה לפי ששם מתהוה ממותר המאכל היורד אל הכבד להתהוות דם (פ"ח שם בסוף הסי') ומ"מ נ"ל שאם רואין שהוא אבן ממש טריפה ואם נמצא בכבד של עוף אפילו דבר שאינו מנקב כחול וכיוצא בו טריפה בכל ענין דבעוף א"א לומר שנכנס דרך הקנה כי הקנה מחובר אל הריאה והכבד מונח למעלה על הוושט וא"א בשום ענין לבא לצד התחתון של הכבד אם לא ע"י נקיבת איברים פנימים ומכ"ש אם נמצא שבולת שועל דדינו כמחט (פ"ח בק"א סי' מ"א):
חכמת אדם · סימן כ״א, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.