חכמת אדם · סימן כ״א, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דין מחט וקוץ הנמצא בחלל הגוף (סימן נ"א)המאכל נכנס דרך הוושט לכרס ומשם לבית הכוסות ומשם להמסס ומשם לקיבה ומשם לדקין ומסוף הדקין שהיא הכרכשתא יוצא הריעי והן איברי המאכל ובין איברים אלו הנזכרים המחוברין בוושט ובין איברי הנשימה והחיות התלויס בקנה והם הריאה והלב מפסיק מחיצה והוא עור עב ההולך מן החזה עד בין הירכים והיא נקראת טרפש הכבד או חצר הכבד וכשקורעין אותה נראה הריאה והתלוין בו ואם קוץ או מחט נמצא בחלל הגוף או שתחוב באחד מן האיברים שנקיבתן במשהו כגון לב וקורקבן וטרפשא דלבא וטרפשא דכבדא ודקין וכיוצא בהן מצד החיצון ה"ז ס"ט דקוץ זה מהיכן בא את"ל שבלעו א"כ כבר ניקבו הדקין ואת"ל שנכנס מבחוץ הא קיי"ל בקוץ שהגיע לחלל טרפה שמא ניקב אחד מאיברים הפנימים (זהו דעת הש"ע שכ"כ בהדיא בסי' מ"א בטרפשא דכבדא וכ"כ בהדיא בב"י בסי' מ') ואמנם דעת הרבה פוסקים שהיא ודאי טרפה אפי' רק נמצא בחלל דרוב הנבלעין נכנסין דרך הוושט וא"כ ודאי ניקב הוושט ויצא וכ"ש בעוף דאין דרך להתחכך אפשר דלכולי עלמא הוי טרפה ודאי (סימן נ"א):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.