ניקב ושומן שעליו סותמו כשר וכ"ש אם לא ניקבו כל ב' עורות אעפ"י שלא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב דכשר ואם המחט לא ניקב לחוץ אלא שבמקום המחט יש לה בועא היוצאת לחוץ וסביב הבועא מלא שומן יש להטריף כיון שיש בועא ארוכה הבולטת לחוץ ודאי שכבר יצא שאילו לא ניקב עור החיצון לא נהייתה אותה בועא (מנ"י כלל צ"ה ס"ק ד') ואם השומן סביב המחט ולא עפ"י המחט בידוע שכבר ניקב לחוץ (שם) ואז אפילו נשאר מעט גם מהעור טרפה (תב"ש) ושומן של אווזות שמלעיטין י"א דלא הוי סתימה כיון שאינו בתולדה ואין נוהגין כן והרוצה יחמיר לעצמו:
חכמת אדם · סימן כ׳, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.