כרס שניקבה טרפה ואין החלב שעליו סותמו לדידן האוסרים חלב שתחת הפריסה כמבואר לקמן וא"כ הוי חלב טמא ואינו סותם ואע"ג דלבני ריינוס נוהגים היתר באותו חלב כמבואר שם מ"מ אינו סותם כיון דאנו אוסרין אותו מדינא לחייב עליו כרת (ט"ז סי' ס"ד ס"ק ח') ולהסוברים דאף חלב היתר אסור מדינא צ"ל כיון דרק בני ריינוס נהגו היתר לא חשוב מנהגם כ"כ שנאמר אינהו מיכל אכלי כו' ואם היה הנקב בכרס למטה לצד הקרקע טרפה וודאי אבל אם הנקב מצד הצלעות נ"ל דאינו אלא ספק טרפה עיין בטור בהג"הה שם ובב"א:
חכמת אדם · סימן כ׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.