אך י"א דאם לפי האומדנא נראה שאינו נקוב לחוץ א"צ לבדוק כלל מבחוץ אחר קורט דם דעדיין הבהמה בחזקת כשרות קאי נגד הנקובים האלו ואמרי' מסתמא לא ניקב מע"ל ואע"ג דלא קיי"ל הכי מ"מ אם הוא לפנינו סומכים על בדיקתנו ובודקין אם לא נמצא קורט דם או חלודה על פי המחט כשר דכיון דא"צ בדיקה אלא כנגד פי המחט אין כאן בקיאות גדול (ש"ך ס"ק נ"ג) ואם נאבד הבית הכוסות או שנלקח המחט משם או שמלחו והדיחו קודם בדיקה כיון שלפי אומד הדעת לא היה הנקב מעבר לעבר וא"כ לדעת אותן הפוסקים א"צ בדיקה כלל ולכן בהפסד מרובה סמכינן עליהם וכשר וכבר כתבנו לעיל סי' ט' דבהמסס אם נמצא קורט דם אפי' מבפני' אפי' ודאי לא ניקב מבחוץ טריפה לרמ"א במקום שאין הפסד מרובה (שם):
חכמת אדם · סימן כ׳, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.