חולחולי' והוא מעי האחרון שממנו הריעי יוצא (והיא הכרכשתא) והוא שוה בלא עיקום אם ניקב במשהו טריפה כמו שאר המעים וחמור מהם שהשומן שעליו אינו סותם בד"א שניקב לחלל הבטן דאז תצא הריעי דרך הנקב לחלל הבהמה ותמות אבל אם ניקב במקום שהוא דבוק בין הירכים כשר שהירכים מעמידין וסותמין הנקב ואפי' ניטל כל מה שדבוק בין הירכים כשר אם נשאר ממנו כמלא בטדא דתורא והוא שיעור ד' אצבעות לשור הגדול ובדקה הגדול לפי גדלו כו' והוא ב' אצבעות לשה ואצבע אחד לגדי וטלה (ונ"ל דר"ל אצבע פשוט שהרי כתב הש"ך בשם ראב"ן דקישור החיצון של אצבע הגדולה לצאן והוא ב' אצבעות וא"כ גם האצבעות שכתב בשם רוקח ר"ל אצבעות פשוטים) ואם יש נקב באותם ד' אצבעות יש אוסרים במשהו וי"א עד שינטל רוב רחבו (ועיין פירושו בש"ך סי' מ"ו ובפ"ח שם ולפי שהוא מילתא דלא שכיחא לא הארכתי) ודע דבעוף לא שייך כלל דין זה דדוקא בבהמה שהכרכשתא דבוק בין היריכים שייך לומר שהם סותמין הנקב משא"כ בעוף ולכן בכל מקום שניקב טריפה:
חכמת אדם · סימן י״ט, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.