חכמת אדם · סימן י״ט, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ניקבו הדקין טריפה ואפי' ליחה שבהן סותמן (והוא הגלד העשוי כצמר מבפנים וגוררין אותו בחוזק) ואפי' היא דבוקה בהן הרבה עד שאין יכול להוציאה ע"י הדחק וה"ה אפי' עלה בו קרום דקרום שעלה מחמת מכה אינו סתימה כמבואר כלל י"ד ואם שומן שעל הדקין סותם הנקב כשר כמבואר שם סי' י"ט אבל אם ניקב הכרכשתא (ר"ל מעי הדבוק בפי הטבעת) אע"פ שהשומן שעליו סותם לא הוי סתימה שאינו מהודק יפה (סי' מ"ו) ועיין לקמן כלל כ"ח מה שכתבתי בזה בשם כו"פ באיזה מקום אינו סותם אבל אם ניקב המעי הסמוך לקיבה שהוא תחלת המעיים אע"ג דקיי"ל שהחלב שעליו אסור בארך אמה וא"כ הוי כחלב טמא ואינו סותם מ"מ פיון דמקצת גאונים ס"ל שהוא חלב טהור כמבואר שם סי' ולכן לדידן עכ"פ מהני לענין סתימה (פ"ח בק"א):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.