וכ"ז כשהם יוצאים כאחד מן הקיבה או הקורקבן דניכר שהם ב' מעים אבל אם מאמצעית הדקין יוצא מעי קטן וא"כ אינו יתרת הדקין כלל אלא דלדול בעלמא אפי' הוא ארוך כאצבע או יותר מזה אם הוא סתום בסופו כשר ככל דלדול שבשאר איברים כמבואר כלל י"ד סי' ט"ו. ודוקא דלדול אחד אבל ב' דקין היוצאים בענין זה אעפ"י שהם סתומים טרפה ואם היותרת פתוח בראשו טרפה דאע"ג דאינה יותרת הדקין מ"מ לא גרע מניקבו הדקין ועוד שהרי הריעי נופל לגוף ע"י מעי זה ותמות ובמקום שאין הפסד מרובה יש להחמיר אפי' בדק אחד וסתום בראשו (ש"ך שם ובש"ך סק"ז יש ט"ס וכצ"ל והשיב לי כיון שפירש יוצא כו' אלא ב' מעים היוצאין מן המעי הארוך היוצא מן הקורקבן כו' כן הוא בראב"ן) ורש"ל מכשיר בעוף בכל ענין ולענין תערובות יש לצרף דעתו:
חכמת אדם · סימן י״ט, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.