ב' דקין היוצאין מן הקיבה או מן הקורקבן וניכר שהוא ב' בני מעיים דעת הב"י בש"ע דבבהמה במקום שאין הפ"מ צריך שיהיו מחוברים יחד במקו' שיוצאין מן הקיבה קודם שיתחיל זה המעי לפרוד כרחב אצבע גם למטה יתחבר יחד עם שאר הדקין כרחב אצבע שלם. אבל אם אין כאצבע שלם מלמעלה ומלמטה טריפה ובמקום הפ"מ סתם הב"י בש"ע דאעפ"י שאינו שלם מלמעלה ומלמטה כרחב אצבע רק שיוצאים מן הקיבה כאחד וחוזרים ומתערבים ונעשה אחד מב' ראשיו ובאמצע מובדלין כשר אא"כ אינם מתערבים כלל מלמטה וכיון שמתחלה יוצאים ממקום אחד ה"ז ב' מעים וטרפה כן הוא לדעת הב"י. ולהנוהגין אחר הכרעת רמ"א אפי' בהפ"מ אין להכשיר בבהמה אא"כ מחוברים מלמעלה ומלמטה כרחב אצבע דוקא ולפי שיש עוד פוסקים דס"ל דלא מהני מה שחוזר ומתערבין אא"כ אינם מובדלין באמצע רק כאורך אצבע ולכן ראוי להחמיר עד שיהיו מתערבין למעלה אצבע וכן מלמטה ושלא יהיה ההבדל יותר מכאצבע והפ"ח כתב שכן ראוי להורות אם לא בהפסד מרובה (מ"ז):
חכמת אדם · סימן י״ט, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.