דין הטחול והכליות (מ"ג מ"ד):בריית הטחול ראשו אחד עב והשני דק כבריית הלשון אם ניטל הטחול כשרה וכן אם ניקב חלק הדק או נחתך כשרה אבל אם ניקב בראש העב נקב מפולש במשהו טרפה ואם ניקב נקב שאינו מפולש אם נשאר תחתיו כעובי דינר זהב כשר פחות מכן ה"ז כמפולש וטרפה ואין אנו יודעין שיעורו של עובי דינר זהב ועכ"פ הוא פחות מחצי עביו של אותו טחול במקום שהוא עב בין דקה בין גסה (כו"פ דלא כפ"ח) (דכיון דאמרינן אם נשאר כעובי כו' ומדקרי לי' שיור ש"מ שהוא פחות מחציו) ואפי' בקצה הדק של צד העב אע"ג שהוא דק מ"מ כיון שהוא בחלק העב דינו כאלו ניקב בעוביו (סי' מ"ג ובט"ז שם):
חכמת אדם · סימן י״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.