נהגו בכל המקומו' בימי קדם מי שעבר על גזירות הקהל אעפ"י שעשו בחרם ובנידויו לא היו נוהגין בו נידוי עד שהכריזו עליו. מי שעבר על גזירת תקנות רבינו גרשום ע"ה אם עבר בשוגג א"צ התרה ואם התרו בו ועבר במזיד כל בי עשר' שלוחי ר"ג הם להתיר לו כשחוזר מדעתו דאמרינן שכן היה דעת ר"ג מתחלה לנהוג נזיפה ונידוי על העובר לפי דעתם אבל בדבר שגזר בפירוש שיהא בנידוי לעולם מי שעובר אז ודאי היה לעולם בנידויו מי שעבר במזיד (סכ"ב):
חכמת אדם · סימן קע״ב, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.