השומע שמועה בשבת או ברגל והוא יום ל' ולמוצאי שבת ורגל נעשית רחוקה דהיינו ל"א אינו נוהג אלא יום א' ובשבת ורגל אסור בדברים של צנעה ולערב חולץ מנעליו קצת זמן דאע"ג דגם ביום היה אסור בדברים של צנעה לא נפטר בזה שהרי עכ"פ חייב בכל דיני אבילות שעה א' וזה לא היה נוהג בשבת ולכן אינו דומה לדלעיל כלל קס"ט סי' כ"א בחל ז' שלו בשבת שהרי כבר נהג כל דיני אבילות בכל השבוע. וא"ת כיון שהשמועה היה בתוך ל' למה לא ינהוג ז' ול' כאלו שמע ביום ל' בחול ז"א כיון דהשמועה גורם לאבילות ובשבת א"א לנהוג שאר אבילות וא"כ יהיה הגרמתו חמור משל עצמו דבעצמי של יום השמועה אינו נוהג ובמה שהוא גורם ינהוג אבילות משא"כ כששמע בחול (לבוש):
חכמת אדם · סימן קע״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.