חכמת אדם · סימן י״ז, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ניטל הכבד טריפה דעת רוב הפוסקים שהטריפות מחמת עצמו. ולכן אפי' נשארה המרה תלויה בסמפונות טריפה (ולא כרשב"א דס"ל שהטריפות מחמת המרה עיין פ"ח וכו"פ) אא"כ נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיות' שהכבד תלויה בו דהיינו תחת הכליות וי"א שהוא במקום הדבוקה בטרפש ולכן צריך ג' זיתים אלו ושיעור זית הוא חצי ביצה (כדאיתא בא"ח סי' תרפ"ו) וצריך שיהיו הזיתים הללו שלימין במקומן אבל מתלקט או כרצועות או מרודד ה"ז טריפה מספק (שהוא אבעי' דלא איפשטא ועיין סי' נ"ט בב"י ובפ"ח דאינו נכנס בגדר ספק לעשות ממנו ס"ס וזה דלא ככו"פ שכתב להכשיר בכזית התלוי בטרפש מרודד וכזית במקום כליות שלם מטעם ס"ס וליתא ומה שהוציא כן מרמב"ם שכתב יראה לי שהוא טרפה היינו משום שכתב דחוץ מדרוסה יש טרפות דאזלינן מספק לקולא ולכן כתב שבזה יראה לו לחומרא) והקרומות והגידין מצטרף להשלים הכזית כ"כ הכו"פ. ואפשר שיש לסמוך ע"ז בהפסד מרובה ואם ניטלו אלו ב' זתים אעפ"י שנשאר כל הכבד קיים טרפה (סי' מ"א ובש"ך ס"ק ג'). ואם נימוק הכבד דהיינו שנימוק ונעשה לדם דינו כניטל דסופו לירקב הכל ואם נשתיירו ג' זיתים הנ"ל מחלוקת בין האחרונים יש אוסרין ויש מתירין (ט"ז וש"ך):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.