בד"א בשקיי' פ"ור ויש לו בנים גדולים ויש לו מי שישמשנו אבל אם לא קיים פ"ור כמבואר לעיל כלל קכ"ג או שיש לו בנים קטנים או מי שאין לו מי שישמשנו מותר לקדש מיד לדעת הב"י שכ' בסי' ד' ולמנהגינו שם מותר לקדש ולהעמיד חופה אחר ז' ולא יבא עליה עד אחר ל' אא"כ לא קיים פ"ור דאז מותר לבא עליה אחר ז' ואם יש לו בנים קטנים ונתרצה לאחות אשתו מותר לכנסה מיד אפילו לפי מנהגינו כי היא מרחמת על בני אחותה יותר מאחרת ומ"מ לבא עליה אסור בתוך ז' אלא אם יש לו בן ובת שכבר קיים פ"ור לא יבא עליה עד לאחר ל' ואם אין לו אלא בן או בת שעדיין לא קיים פ"ור מותר לבוא עליה לאחר ז' (ש"ך) ובכל זה שבסי' זה אין חילוק בין שהוא אבל מאשתו או משאר קרובים אפילו על א"וא ויש מקילין עוד דאפילו הוא עשיר ויכולת בידו לשכור לו משרתים ומשרתות מ"מ אם אין בתו או כלתו אצלו בביתו שתוכל לשמשו בחפיפת ראש או שאר דברי' שמתבייש מאחרים מקרי אין לו מי שישמשנו וכל כיוצא בו ולכן רבים מקילים בענין ונושאין נשים תוך ג' רגלים ובעל נפש יחוש לעצמו (שם):
חכמת אדם · סימן קס״ו, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.