חכמת אדם · סימן קס״ה, כ׳

כתיב וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ובגדי אבל היינו שאינם מגוהצי' ומכובסים לפיכך אסור האבל לכבס כסותו כל ז' או ללבוש המכובסים קודם לכן ואפילו במים לבד אסור ואפילו אם אינו לובשו אלא לאחר ז' אפ"ה אסור אפילו ע"י אחרים ואם היה ביד אחרים מקודם לכן דינו כדלעיל (כלל קס"ד סי' י"ד) ואצ"ל דאסור ללבוש חדשים. וגיהוץ אסור כל ל' מדינא אך י"א דגיהוץ הוא צקל בלשון ערבי דהיינו שקורין (מנגלין) באבן חלקה וי"א דהיינו כיבוס במים ואפר או בנתר ובורית וי"א בנתר וחול אסור כל ל' אפילו איני מגוהץ ולכן נהגו האידנא לאסור ללבוש אפילו בגדי פשתן די"א דל"ש בהם גיהוץ וי"א עוד דגיהוץ שלנו הוא רק ככבוס שלהם מ"מ נוהגין איסור כל ל' אלא שאדם אחר לובשם תחלה זמן מועט אפילו בפחות משעה ואז יצא מכלל גיהוץ ואז לובשו האבל אבל אם מכובס במים לבד א"צ לזה ומותר ללבשו אחר ז'. ואפילו סדינים ומצעות של מטה ומטפחות ידים אסור לכבסן ולהציע המכובסין אם לא לכבוד שבת דמותר להציע על השלחן מטפחות מכובסות מכבר אפילו תוך ז' אבל לכבס אסור תוך ז'. ובגדי קטנים שמת אביהם מותר לכבס (שפ"ט):