חכמת אדם · סימן קס״ד, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל ששדהו ביד אחרים באריסות דהיינו לשליש ולרביע או בחכירות (שנותן לו סכום מפירות השדה כך וכך) וקבלנות (שנותן לו מעות סכום ידוע) הרי אלו עובדין כדרכן בימי האבל של בעל השדה דכיון שיש לאריס חלק בפירות אין לו לאריס להפסיד בשביל שבעל השדה הוא אבל ואפילו שלמו ימי חכירותם קודם האבלות ונשארו הם בשדה כמו שהיו מותרין שמנהג ידוע הוא דארעא לאריסותא עומד ומסתמא לא מסלק ליה וה"ל כמו מושכרת אצלו מעיקרא (שם):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.