דין איזה כהן מוזהר ולאיזה מתים מטמא ועד מתי מטמא (שע"ג):כשם שהכהן מוזהר שלא לטמאות כך מוזהרים הגדולים על הקטנים שנאמר אמור אל הכהנים ואמרת: ודוקא לטמאותם בידים אבל אם הקטנים מטמאין מעצמם אין צריך להפרישן כדאי' בא"ח סי' שמ"ג ובחבורי ח"א בדין חינוך קטן כלל ס"ז. מיהו י"א דהיינו דוקא שלא הגיע לחינוך וקטנים הישנים באהל המת אין מחויבין להקיצן ולהוציאן אך מפני חינוך טוב הוא (סי' שע"ג סעי' א' ובש"ך) ואשת כהן מעוברת מותרת לכנוס באהל המת דהוי ספק ספיקא שמא נפל ואת"ל בן קיימא שמא נקבה (סי' שע"א ש"ך ס"קא ואפילו יודעת בודאי שכלו ט' חדשים מותר דהוי טהרה בלועה (מ"א סי' שמ"ג):
חכמת אדם · סימן ק״ס, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.