חכמת אדם · סימן ט״ז, י״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

זפק שניקב גגו דינו כוושט ובנקב משהו טריפה. ואיזהו גגו זה שימתח עם הוושט כשיאריך העוף צוארו והוא מסוף הוושט עד מקום שכלה שיפועו של זפק (פ"ח בשם רשב"א ובטור כתב כל מה שנמתח עם הוושט והוא המקום שמתחיל לישפע כלפי הוושט ונעשה על הזפת ככיסוי על הקדרה) אבל שאר הזפק שניקב מותר ואם ניטל הזפק טריפה אפי' נשתייר בו כדי שיוכל המאכל לעבור מן הוושט אל הקורקבן (סעיף י"א):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.