דין ושט וגרגרת ולחיים (סי' ל"ג ול"ד)ניטל לחי התחתון (בענין שאין בו משום עקירת סמנים) ויכול לחיות ע"י שתוחבין המאכל בבית הבליעה כשר וכן בעוף שניטל חרטומו ויכול לחיות עי"ז ומשמע אע"פ שניטל החרטום כולו חלק העליון והתחתון אבל ראיתי בפ"מ שכ' דגם בעוף אם ניטל העליון טריפה אבל אם ניטל לחי העליון בבהמה טריפה מספק ולא מצד עצמו אלא כיון שניטול העליון תכנוס נשימת רוח הקר לריאה ויקרר אותה ותמות (ואע"פ שלא נזכר בש"ס מדוקיא דמתני' שמעינן דקתני באלו כשרות ניטל לחי התחתון משמע אבל אם ניטל העליון טרפה וכיון דטריפות שלו הוא משום ריאה ולכן לא חשיב לו בפ"ע (פ"ח סי' ל"ג) ואם נימוק הלשון עד הטולטלת שהיא ערלת הגרון כשר אבל עם הטולטל' טרפה (רוקח ופ"ח הניח בצ"ע מנין להוסיף על הטריפות):
חכמת אדם · סימן ט״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.