אין מפנין המת והעצמות אפי' מקבר מכובד למכובד ואפי' מבזוי למכובד ואצ"ל מבזוי לבזוי או ממכובד לבזוי דהבלבול קשה למת שמתיראים מיום הדין וזכר לדבר אז ישנתי ינוח לי ואפי' בשמואל הנביא כתיב שאמר לשאול למה הרגזתני לעלות אבל אם רוצה לפנותו לקברו אצל אבותיו או להוליכו לקברו בא"י מותר שערב לאדם שיהא נח אצל אבותיו וכן בא"י שעפר א"י מכפר שנאמר וכפר אדמתו עמו אבל משום שאר כבוד אסור. ואם נתנוהו שם על מנת לפנותו מותר בכל ענין: ואם אינו משתמר בזה הקבר שיש לחוש שמא יוציאוהו או שיכנסו בו מים או שהוא קבר הנמצא מצוה לפנותו (שס"ג):
חכמת אדם · סימן קנ״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.