אין קוברין את המתים זה בצד זה אא"כ היה דופן הקבר שיכול לעמוד בפני עצמו מפסיק ביניהם והוא לפחות שיהיה בין ארונו של זה לארונו של זה ששה אצבעות דהיינו ג' אצבעות לכל מת וי"א ששה טפחים דהיינו ג"ט לכ"א ועכ"פ הקוברים בפחות מו' אצבעות הם עתידים ליתן הדין כי גוזלים המתים ועיין בב"א שהארכתי בזה (ובודאי אלו ידעו מזה הרבני מ"צ שלפנינו ומכ"ש הגר"א ודאי היה מוחה בידם) ולא המת בצד עצמות ולא עצמות בצד המת אבל ניקבר האיש או האשה עם בנם ובתם או עם בן או בת בנם או בתם זה הכלל כל קטן שישן עמו בחייו ניקבר עמו במותו אבל בן גדול עם אביו או בת גדולה עם אמה אסור (שס"ב) ואפי' בקטנים דוקא לקבור שניהם בפעם א' אבל אם כבר נקבר א' אסור לקוברו אח"כ עמו (דו"פ סי' שס"ד):
חכמת אדם · סימן קנ״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
