ב"הק אין נוהגין בהם קלות ראש מפני כבודן של מתים כגון לפנות שם או לאכול ולשתות שם ואין קורין ואין שונים שם ואין מחשבין שם חשבונות אפי' של רבים ואין מרעין בהם בהמות ואין מוליכין בו אמת המים ולא יטייל בהם לקפנדריא (פי' למיעבר מצד זה לצד זה) ולא ילקט מהם עשבים ואם ליקט או שצריך ללקטם לצורך ב"הק שורפם במקומם ואין זה מפני כבוד של מתים אלא קנסא או משום שלא יחשדוהו שמוליכם לבהמתו וכן אין ליקח מקרקע עולם של קבר אע"ג דמותר בהנאה וכ"ז אינו אלא משום כבוד המתים ולכן אם צריך אותו לרפואה שרי וכן מותר ליהנות מהעשבים שעל הקברות או פירות אילנות שעליהם אעפ"י שהם זרועים ונטועים על הקברים לצורך הקברות כגון שהמושל נכרי מרעה בהמות על הקברים ואי אפשר למחות בידו כי אם בהוצאה מרובה ואין יד הקהל משגת מוכרים דברים אלו כדי להציל הקברות מיד נכרי שזהו כבוד המתים ואם אין דברים על הקברות למכור לצורך ההוצאה אם יד הקהל משגת ושבידם למחות בהוצאה מועטת צריכים למחות אם אין חשש בדבר שהמושל יתגרה בהם ע"י זה אבל בלא"ה א"צ למחות (שס"ח):
חכמת אדם · סימן קנ״ח, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.