קבר של בנין אסור בהנאה אבל קרקע עולם של קבר אינו נאסר מדכתיב וישלך עפרה אל קבר בני העם מקיש קבר לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים אינו נאסר במחובר אף קבר אינו נאסר במחובר אבל קבר של בנין הוי תלוש ולבסוף חברו דמקרי תלוש ואסור כמו בעבודת כוכבים לעיל כלל פ"ד וי"א דהקרקע שלקחו מן הקבר וחזרו ונתנו עליו הוי ג"כ כתלוש ולבסוף חיברו ואסור בהנאה ולא נקרא קבר של קרקע עולם אלא כגון החופר כוך בסלע שהוא קרקע עולם שלא נתלש וכ"ש צדדי הקבר ותחתיתו שכ"ז לא היה תלוש מעולם ויש אוסרין עוד לישב על האבן שנותנין על הקבר למצבה וכן אסור למכור מצבה שנשברה ואסור להשען על מצבה ואע"ג דיש מתירין במצבה כיון שאין זה מגוף הקבר אלא שנעשה לסמן אלא שכבר נהגו איסור בכל העולם וגם יש אוסרין להעמיד מצבה שהיה על הקבר על קבר אחר אע"ג דאין זה הנאה לחי (ועיין בד"מ אות ב' מה שכתב בשם רשב"א וצ"ע גם מסי' שס"ג סעיף ג' ובתשו' רדב"ז סימן תשמ"א) וכן אסור לדרוך על גבי קברים משום דאסור בהנאה ומ"מ אם צריך לאיזה קבר ואין לו דרך אא"כ ידרוך ע"ג קברים מותר (סימן שס"ד בט"ז ס"קא) אבל הכלים שחופרין וקוברין בהם מותרין בהנאה מ"מ אין להשתמש אלא מדעת הגבאי כמו בשאר צדקה:
חכמת אדם · סימן קנ״ח, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.