דין הקבורה וקברות ומצבה (מסי' שס"ב עד שס"ט):קבורה האמור בתורה הוא שיתן המת בקרקע ממש ואם נתן מתו בארון ולא קברו בקרקע לא נקרא קבורה ועובר משום לא תלין ומצוה מן המובחר שיניח המת ע"ג קרקע ממש בקבר ולא יניח דף תחתיו ומ"מ אם הניחו בארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו (שס"ב) ויש מקומות שמניחים כהנים ובכורים בארון לחשיבות והוא מנהג רע דאע"ג דהאחרונים למדו זכות ע"ז כיון דא"א שלא יהיה בארון נקבים מן הצד ובנקב סגי מ"מ עדיין לא פלטו ממה שהחמיר בזוהר מאד שלא להניח שום אדם בארון אלא שידוע ששמר ברית הקדש כיוסף הצדיק שנאמר ויושם בארון אלא יותר טוב לקברו בקרקע:
חכמת אדם · סימן קנ״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.