דין המאבד עצמו לדעת ועל מי שאינן מתאבלים (סי' שמ"ה שמ"ו):המאבד עצמו לדעת הוא רשע שאין למעלה ממנו שנאמר ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וחמור מכל חייבי מיתות שבתורה שיצרו גבר עליו לתאוה או כעס וכיוצא בו ובשביל יחיד נברא העולם וכל המאבד נפש א' כאלו מאבד עולם מלא כ"ש שהרשע הזה איבד עולם מלא בידיו ולכן אין מתעסקין עמהם לכל דבר לא קורעין ולא מתאבלין ולא מספידין אותן אבל קוברין אותן ולובשין אותן תכריכין ומטהרין אותן ועומדים עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים כללו של דבר כל דבר שהוא משום כבוד החיים עושין להם (שד"מ בש"ך בס"ק ב' דלרמב"ן והטור קורעין עליו ולפ"ז ה"ה דמתאבלין עליו אלא שאין מספידין עליו עיין ב"י אבל להש"ע שכתב כרמב"ם דאין מתאבלים דס"ל דאבילות אינו כבוד החיים וא"כ דאף הקרובים אין קורעין עליו וע"ש ברמב"ם פ"א מהל' אבל ובלח"מ):
חכמת אדם · סימן קנ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.