העם העוסקין בהספד כ"ז שהמת מוטל לפניהם נשמטים אחד אחד וקורין ומתפללין אין המת מוטל לפניהם הם יושבים וקורין והאונן יושב ודומם הם עומדים ומתפללים והוא מצדיק עליו את הדין ואומר יהר"מ ה"א שתגדור פרצותי ופרצות עמך בית ישראל ולאחר הקבורה מפסיקין ההספד בין לק"ש ובין לתפלה (שמ"ד):
חכמת אדם · סימן קנ״ה, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.