כיון שנתנה התורה רשות לרופא לרפאות ולכן כל היודע ובקי בחכמת רפואה ה"ז מצוה ובכלל פיקוח נפש הוא ואם מונע עצמו ה"ז שופך דמים ואפילו יש לו מי שירפאנו שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות ומיהו לא יתעסק ברפואה אלא א"כ הוא בקי ולא יהא שם גדול ממנו שאם לא כן ה"ז שופך דמים ואם ריפא שלא ברשות וטעה והזיק חייב בתשלומין אפילו אם הוא בקי ואם ריפא בהרמנותא דמלכא וטעה והזיק פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואם המית ונודע לו ששגג גולה על ידו (סי' של"ו סעיף א') ומ"מ א"צ למנוע בשביל חשש ומצוה היא:
חכמת אדם · סימן קנ״א, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.