בן ח' שהוציא ראשו מת והמפלת שפיר מלא דם או מלא מים או מלא גונים והמפלת כמין דגים וחגבים ושקצים ורמשים והמפלת ליום ארבעים הנולד אחר כל אלו בכור לפדיון וכל זמן שאין איבריו מרוקמים אין פוטר הבא אחריו ואפי' בזמ"הז סומכין ע"ז (סעיף כ"ג) ובתשו' ח"צ סי' ק"ד מסיק ב"הז כל שעברו ארבעים יום והפילה שפיר הבא אחריו פטור מפה"ב ואפי' הרוצה להחמיר עכ"פ לא יברך אלא יתן לכהן דמי הפדיון בלא ברכה אבל מעיקר הדין פטור (ונ"ל שכן יש לנהוג לפדות בלא ברכה):
חכמת אדם · סימן ק״נ, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.