דין פדיון הבן (סי' ש"ה):מ"ע מה"ת לפדות כל איש מישראל בנו שהוא בכור לאמו הישראלית בה' שקלים והם לפי חשבון הגר"א שלשים זהו' ומעט יותר וכן נהגו פה ק"ק ווילנא וקרוב לזה שמעתי שבק"ק פראג נותנין חצי סאפרען ועוד כמה קרייצר שעולה ג"כ כמעט כחשבון הזה אמת שכ"כ בבאורי הגר"א בי"ד אך זוכרני בימיו היו נותנים ארבעים זהו' פ"ט שהם ה' ר"ט דסתם ר"ט במדינה זו הוא ח' זהו' וראיתו משקלים פ"ב מ"ד היו שוקלין דרבונות חזרו לשקול סלעים חזרו לשקול טבעין ע"ש בפי' הרמב"ם דתמיד נותנים כפי המטבע היותר גדולה וע' ברמב"מ פ"א מהל' שקלים הל' ה' מחצית השקל מצותה שיתן מחצית מטבע של אותו זמן בכל מקום וע' בבכורות ד' נ"ב בגמ' ומ"מ עכשיו גם בקהלתנו נתבטל שם ר"ט אלא רובל וא"כ צריך ליתן ה' רובל כנ"ל ומאשכנז אין ראי' דהתם הר"ט הוא ששה זהו' ואין האשה חייבת לפדות בנה:
חכמת אדם · סימן ק״נ, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
