אבל אם נימוס המוח כ"כ עד שנעשה כמים ואלו היה החוט נקוב היה יוצא או אינו נשפך אלא שנימוס כשעוה עד שימצא החוט כשמעמידו בידו היה המעט שחוץ לידו שוחה ונכפף ולא היה יכול לעמוד או שהוא עב וכבד אף על פי שלא נתרכך מבפנים אלא מחמת עוביו וכבדו אם מעמידין אותו אינו יכול לעמוד טרפה דאז סוף הקרום לנקוב:
חכמת אדם · סימן ט״ו, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.