נולד בהש"מש והיינו ג' רבע מיל שהוא שיעור י"ג מינוטין וחצי קודם צאת הכוכבים בחול נימול למחר ובע"ש נימול ליום א' וכן אינו דוחה י"ט ואפילו בי"ט ב' של ר"ה דקדושה אחת היא אבל י"ט ב' של גליות דוחין ומלין בו אע"ג שהוא שלא בזמנו וה"ה כל שאר הדברים שאינם דוחין שבת דוחין י"ט ב' של גליות (סי' רס"ו ש"ך ס"קו) אבל מצאתי בסמ"ק סי' קמ"ו וברוקח סי' ק"ח שכ' סתם שאינו דוחה לא שבת ולא יו"ט משמע דגם ביו"ט ב' לא וצ"ע עכשיו מצאתי בשאלתות פ' לך שכ' ג"כ כלשון רמב"ם וידוע שהוא כותב ג"כ של יו"ט ב' של גליות (ולכן נ"ל דהסומך על פסק הש"ע לא הפסיד) ואם נולד קודם לכן כ' המ"א בסימן של"א דלפי מנהגינו שעושין מלאכה עד סמוך לרבע שעה קודם צ"הכ א"כ אם נולד בע"ש קודם לרבע שעה מלין בע"ש ואם נולד כן בשבת מלין בשבת וכ"כ תשובת רדב"ז ח"א סי' רפ"ב דכל הראשונים ס"ל דבהש"מ אינו מתחיל עד ג' רבעי מיל קודם צאת הכוכבים היינו י"ג מינוט וחצי ועיין בש"ך סי' רס"ו ס"ק י"א וצ"ע:
חכמת אדם · סימן קמ״ט, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.