חכמת אדם · סימן קמ״ט, כ״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מילה בין בזמנה ובין שלא בזמנה דוחה צרעת שאם יש בהרת בעור הערלה אעפ"י שיש בקציצות הבהרת ל"ת שנאמר השמר בנגע הצרעת מ"מ אתי עשה דמילה ודוחה ל"ת אבל אם לאחר שנימול גדל הבשר במילתו עד שאינו נראה מהול וצריך לחותכו כדלעיל סי' ט"ז מ"מ אם יש בהרת באותו הבשר אסור לחותכו עד שיתרפא כיון שאין צריך למולו פעם אחרת אלא מדרבנן (רס"ז) ונ"ל דאפילו אם הוא ס' אם מהלו אותו כהוגן בתחלה וא"כ הוא ס' דאורייתא מ"מ אין ס' מוציא מידי ודאי שהרי בודאי עובר על ל"ת מה"ת (רס"ו):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.