האב מברך בא"י אמ"ה אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ומברך בין חיתוך לפריעה ואם האב מל ופורע וא"כ הוא טרוד וא"א לו לברך יברך קודם שיחתוך על המילה וגם להכניסו (ט"ז ס"ק א') ונ"ל דיזהר דיברך תחילה על המילה ואח"כ להכניסו דאם יברך תחלה להכניסו צ"ע אם יברך אח"כ על המילה שהרי בלהכניסו לחוד יצא גם מברכת המילה כדאי' בסי' י"ט ובא"י נוהגין שהאב מברך לעולם גם שהחיינו אבל במדינתינו אין נוהגין כן אפי' בבנו הבכור כיון שיברך בשעת פדיון הבן ואפי' אם פטור גם מפדה"ב מ"מ נוהגין שלא לברך (שם סעי' ז"ח):
חכמת אדם · סימן קמ״ט, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.