אסור לשנות מדעת הנותן ולפיכך האומר תנו ק' זהובים או ס"ת לבית הכנסת יתנו לב"הכנ שהוא רגיל בעיר שהוא דר שם דמסתמא נתכוין לאותו ב"הכנ ואם רגיל בשניהם יתן מחצה לזו ומחצה לזו ואם אמר ליתן שמן למאור יתן לב"הכנ ולא לב"המד (סעיף ד') ונ"ל דהכל לפי המנהג ואם אמר תנו ק' זהובים לעניי' יתנו לעניי אותה עיר שהוא דר בה דמסתמא דעתו לזה וכן אם אין לו מקום קבוע לדירתו אלא פעם כאן ופעם כאן נותנים לעניי העיר שהוא בעת שנדר ואם דר בעיר אחרת נותנין לעניי עירו דמסתמא דעתו לחלקם כדין תורה וכדלעיל כלל קמ"ה סי' ה' (סעיף ד'):
חכמת אדם · סימן קמ״ח, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.