היו לפניו עניים הרבה ואין בכיס לפרנס או לכסות או לפדות מן השבי את כולם מקדים הכהן ללוי והלוי לישראל וישראל לממזר ואם היה הממזר ת"ח והכהן ע"ה ממזר ת"ח קודם ואפי' חכם לכסות וע"ה להאכיל ת"ח קודם ואשת חבר כחבר. והא דת"ח קודם היינו כשיש לע"ה עכ"פ לחם לאכול אבל אם יש לחוש שימות ברעב או שאר סכנה ובת"ח אין חשש סכנה פשיטא שאין לך דבר שעומד מפני פ"נ ואפי' יש ספק שמא יחסר אח"כ לת"ח. ת"ח וקרוב או שכן צ"ע מי קודם ואף דבח"מ סעי' קע"ה סי' נ' מבואר דת"ח קודם אין ראי' כ"כ שהרי שם שכן וקרוב שכן קודם ולענין צדקה הקרוב קודם (וצ"ע):
חכמת אדם · סימן קמ״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.